תכנית "תעסו-קַו" – קַו פתוח לתמיכה, לייעוץ ולליווי תעסוקתי
(מס' 159)

מחבר :
ד"ר שוקי הנדלס
מועד פרסום :
12/2015
הורדה תכנית תעסו-קַו – קַו פתוח לתמיכה, לייעוץ ולליווי תעסוקתי (pdf)
דוח מחקר הערכה המסכם את פיתוח מודל תעסו-קַו – סיוע לאוכלוסיות המתקשות להשתלב בשוק העבודה.

בעשור האחרון התרחבו העיסוק וההשקעה של הקרן למפעלים מיוחדים בפיתוח מודלים חדשניים לסיוע להשתלבות בעבודה. מודל תעסו-קו פותח על ידי עמותת בעצמי ופעל במתכונת מצומצמת בתל אביב ב-2008, ובסיוע הקרן התרחב לבאר שבע וחיפה ב-2011. את פעילות המודל ליוו במשך שנתיים ועדת ההיגוי וצוות מחקר בראשותו של ד"ר שוקי הנדלס. המחקר השפיע השפעה מכרעת על המודל: נאסף בו מידע מקיף על שלושת המרכזים שבעקבותיו הוכנסו שינויים במהלך ההפעלה, כדי להיענות לצורכי התוכנית.

תעסו-קו נבנתה כתוכנית לכלל האוכלוסייה המציעה לפונים אליה תמיכה ואוזן קשבת כשירות משלים לשירות התעסוקה ולשירותי תעסוקה אחרים בקהילה. התוכנית הושתתה בעיקרה על עבודת מתנדבים שהוכשרו ללוות מובטלים ומועסקים שרצו לשנות את עבודתם, והם עצמם קיבלו הכשרה וליווי מצוות מקצועי במהלך כל התקופה. חלק מהפונים הופנו לתוכניות אחרות בקהילה ורבים קיבלו סיוע בהרחבת הדרכים לחפש עבודה, בהעמקת המידע על שוק העבודה ובהקניית כלים שישפרו את היכולת האישית למצוא עבודה.

הנתונים שנאספו במחקר המלווה הצביעו על כך שהיה ביקוש לתוכנית תעסוקה המתבססת על ליווי בטלפון. בין הפונים היו מתלבטים בנוגע לכניסה לשוק העבודה, מתלבטים בנוגע לתחום העבודה ואחרים שלא היתה להם עדיין תוכנית תעסוקה מגובשת.

ניתוח מאפיינים של הפונים הצביע על קושי לאבחן לאילו קבוצות באוכלוסייה התוכנית מתאימה יותר ולאילו פחות. בפועל טופלו במרכזים גם צעירים, גם אקדמאים וגם בעלי מוגבלויות. מסקנה חשובה שעלתה היא שאין צורך במסלול מיוחד לחרדים שיופעל בידי מלווים חרדים, משום שהביקוש לתוכנית באוכלוסייה זו גבוה ממילא. בניגוד להם, ערבים נטו הרבה פחות מחלקם באוכלוסיית מחפשי העבודה לפנות לתוכנית.
 
עבודת המתנדבים היתה מאתגרת ושוחקת, ונדרשה לה הכשרה מוקדמת מקיפה ותמיכה מתמדת. זו היתה תוכנית ביניים בין חיפוש עבודה עצמאי לחיפוש עבודה באמצעות תוכניות המיועדות בדרך כלל לקבוצות חלשות המתקשות בכך בעצמן. מאחר שהשירות ניתן בטלפון, הוא לא נתפס כפוגע בדימוי העצמי של הפונה וביכולתו למצוא עבודה באופן עצמאי.

בסך הכל פעלו בשלוש הערים 133 מלווים מתנדבים שניסו להקל על תחושת הניכור והבדידות המאפיינת את ההתמודדות עם חיפוש עבודה. הפעילות נעשתה ברובה בשעות הערב, אך בבאר שבע ובתל אביב הופעלו גם משמרות בוקר.

במחקר נשאלו המלווים ארבע שאלות מרכזיות: (א) האם התוכנית הצליחה לטפל בזמן סביר בפניות? (ב) עד כמה המלווים סבורים שהתוכנית הצליחה לעזור לפונים? (ג) האם המלווים ימליצו לחברים מתאימים להתנדב לתוכנית? (ד) באיזו מידה התוכנית תרמה למלווים באופן אישי?

מהתוצאות עולה, כי קרוב למחצית המלווים סברו שהתוכנית הצליחה לטפל בזמן סביר בפניות. המלווים בבאר שבע העריכו את התוכנית כמצליחה יותר לעומת המלווים בתל אביב וחיפה. 80% מכלל המלווים היו ממליצים לחברים מתאימים להתנדב ו-69% דיווחו שהתוכנית תרמה להם מבחינה אישית, במידה רבה מאוד או רבה.

במחקר נאסף גם מידע על מאפייני הפונים, שביעות רצונם ומצב התעסוקה שלהם לאחר התוכנית. חלק מהפונים היו בעלי מקצוע מוגדר שיש לו ביקוש בשוק העבודה ונזקקו למידע על שוק העבודה ועל דרכי חיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה. היו גם פונים חסרי מקצוע שלא עבדו זמן רב והיו זקוקים לעזרה בתכנון, בהעצמה ובתמיכה.

לליווי בטלפון יש יתרונות לעומת שיחה פנים אל פנים, באנונימיות ובחיסכון בזמן, אך גם חסרונות – הוא אינו מספק את הצורך במגע אישי כפי שהדבר עלה בציפיות של חלק מהפונים והמלווים. אחת ההמלצות של המחקר היא לנצל את הקידמה הטכנולוגית ולקיים את השיחות באמצעות "סקייפ" או תוכנה דומה, באופן שהמלווה והפונה יוכלו לראות זה את זה.